ברק כרמיאלי / בין שיחי השרך |
לא מזמן קרה אסון
הילד לא יודע מה יהיה
הם כל הזמן אומרים לו :
"זה עובר, רק תחכה"
אבל הילד רק בוכה ובוכה.
מאז שעברנו את שנות התום
אמרת לי: "זה נשכח"
הבטתי בעינייך וידעתי כי אכן זה כך
ובזמן נסיעה מתל אביב למצרים
את כבר ישנה, ואני לסירוגין מסיט מבטי מן הכביש אל השמיים
אוחז בהגה בחזקה ובינתיים,
ממעיינות השכחה עוד בוקע צליל,
עמעום של זיכרון - כמו תמונה - פתאום עולה
שיחי שרך וביניהם,
יושב לו ילד ובוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|