פועל סיני מסתובב בפארק השכונתי, מסתובב ומחפש ולא מוצא את
עצמו
פה סבא ושני נכדיו הקטנים משחקים, שם אישה בשנות ה-30 מטיילת
עם הכלב.
הפועל הסיני מסתובב לו על האופניים הבלויות שלו, ביום שישי אחר
הצהריים. מסתובב ומחפש מה לעשות.
מתיישב הוא על יד זוג בני 16. הם מחובקים יושבים בשולחן בגינה.
לא יודעים איך לתקשר איתו בכלל. הנער שהיה ערס לא קטן זורק לו
מילים בעיברית. "האופניים, האופניים שלך" הפועל לא מבין "אני
לוקח אותם הביתה" הפרחה מצחקקת. הפועל לא מבין מילה, הערס
מחליט להגיד לו "ביי ביי"  מילה אוניברסלית שכזו.
הפועל מבין קם והולך. לוקח את האופניים ונוסע כמה מטרים לספסל
בו ישבה מטפלת פיליפינית. מהסוג שמטפלות בילדים של הדור הבא.
המטפלת קוראת בעיתון וביד השנייה מנענעת את העגלה של הילד
שבכה.
הפועל הסיני בלי כל חשש ניגש, ויושב לידה. הוא מוציא עט ומקשקש
משהו על העיתון שלה.
היא צועקת משהו לא מובן. הוא בשלו ממשיך לבהות בה ולחייך.
אחרי דקה היא מחליטה לעמוד, עומדת קוראת בעיתון ומנענעת את
העגלה.
הפועל שהבין שהוא לא רצוי קם ונוסע.