|
והים
והקור
ועכשיו זה עכשיו
ואף פעם לא עוד
ואסור הוא מותר
אחרי הלילות
ניפרד באחווה
נתנשק בשפתיים
נפגין ענווה.
כשאמרו לי לחלום
אז רציתי לישון
כשאמרו לי לקום
רציתי ליפול
ועכשיו זה עכשיו
ואף פעם לא עוד
אם תבוא מאוחר
לא תגלה את הסוד
עכשיו בעצם
הפזמון רק התחיל
עוד הדרך רבה
עוד לא פשטנו מעיל
עוד יש למה לצפות
השקיעה עוד לא כאן
יש עוד מים בכוס
יש אוקיינוס של זמן
ושמים לך פה
ושמים לך שם
ואומרים לך בוא
ואתה הולך לשם
וכועסים כועסים
מתרתחים ובוכים
אחרי הדברים
נעבור לחיים
השמש
הרוח
תפוח
ועכשיו בא לי למות
הסוד הזה
הריח
מלוח
כיף לי לחכות
כיף לי להקשיב
כיף לי להרגיש
צריך להביט
צריך להנביט
ועכשיו זה עכשיו
אם אתמול היה לא
אז היום יהיה כן
אף פעם לא עוד
אם תבוא מאוחר
לא אגלה את הסוד
לא אחשוף את עצמי
לא אתן לי לרעוד |
|
|
אני? אונס
ירקות? שקר
וכזב!
זה? זה חבר
שלי.
למה הוא כתום?
איזו מין שאלה
זו? למה יש לך
שפם?
האנס הננס וגזר
ברגע מביך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.