הסופה סחפה אותה למרחקים אינסופיים
העיפה אותה לתהום שתחתיתה בלתי נראית ומפחידה
והשאירה אותה שם נופלת אל הלא-נודע
עם הזמן הסופה נעלמה
אך היא המשיכה ליפול עוד זמן רב ללא יכולת חזרה
ובלי לדעת היכן התהום נגמרת
וכשנחתה לבסוף על הקרקעית היא נחתה ישר על הפנים
וריסקה כל עצם בליבה
למזלה ההתרסקות שברה גם את הכבלים
הכבלים שנכרכו סביב פרקי ידיה וקרסוליה
הם כבר עצרו את זרימת הדם ואבריה הכחילו ובכו
כעת פרקיה השתחררו, מאפשרים לדם לזרום לקצות גופה
למלותם בחמצן ובחיים
היא יכלה לחוש את עצמה שוב
היא הניחה רגליים חלשות על קרקע יציבה
לאט לאט רעידות הפחד נרגעו
וגופה התרומם והזדקף בהקלה
מתרגל להתנתקות מכבלי האהבה
ובעיניה דמעות ההתפכחות

היא הבינה סוף סוף שחייה לא נגמרו
אלא רק עכשיו התחילו
כמו עובר שיוצא לעולם חדש
כך גם היא נולדה מחדש
לחיים עצמאיים
כעת היא לא זקוקה לו יותר
יותר היא לא שייכת לו
לא כבולה לאהבה
גופה מסתגל
ובעיניה דמעות ההתפכחות