ילדה במעיל סתם עומדת על כביש
עם ידיים מושלכות, רגליים זרוקות
מבט מפוזר, מחפשת בחיפזון
סתם פנים, רק פנים יבשות, בלי דמעות

היא עומדת שעות וסופרת דקות
חבורות בידיים, רגליים וגב
פצעי דם ושריטות, מבטים, עלבונות
עפיפון בשמים, הוא רחוק, הוא כבר עף

היא עומדת בצד, בלי טענות, בלי דמעות
אין עצים, עשבים, סתיו הגיע - רוחות
חזקות, מעיפות, היא רועדת, הילדה
אבודה מתוקה עם מחשבות מרוסקות

אז מחר, עם השחר בבוקר קודר
תשמעו עוד סיפור, כשתדליקו חדשות
על ילדה מסכנה ששמה קץ לחייה
אל תתהו באדישות, היא היתה בת שלוש.

10.01.06