יושב אני על כסא הנדנדה
בחוץ,
על המרפסת - קורע את אישוני
אל פני הרקיע השחורים -
מחכה לכוכב
שיפול,  ולו להרף עין,
כדי שאוכל לבקש את משאלתי
היחידה.

רעש מנוע מתרחק.
צינה חודרת
זוחלת לאיטה במורד העצם.
דממה משתלטת
והכוכב מתמהמה.
עוד מעט יעלה הבוקר,
ואני ממתין בסבלנות
אין קץ
לכוכב שיפול ואת ליבי ישחרר
ממשאלות
קטנות
ומעצבנות
שתקועות לי כמו עצם בגרון.

ירדנו אל חוף הים.
השעה היתה משהו לפנות בוקר,
והחול היה חם.
שיערה היה מלוח ועיניה אדומות
כמו אבק עשן.
קצת גלים, קצת ידיים ולשון גם.
וראיתי זריחה.