ש. ארינה / ברכבת |
לעולם לא יוכל,
לעבותות היער
הצומחות על אדמת פרא.
גם האגם המלאכותי שבולע כדורים,
לא ישתווה לערפל הסמיך,
בין האדמה הלוחשת לרפרוף העלים,
שבולע נשמות.
יש בי חלק מאלוהים, כבר מתישהו אמרתי,
אחרת איך תסבירו שבין רגע
אדם יוצק את כל כולו לעיפרון פשוט,
והופך
ליצירה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|