היא עשתה לו את החיים
בלעדיה היה מזמן מאכל לתניני הדכאון השחורים
פעם ליבו היה עטוף אדישות, מרירות וקור
והנה לפתע פתאום, הפציע לו האור
זוהרה הנפלא
בא אליו בהפתעה גמורה
יושבים על הספה אדם פשוט ומלאכית
מביט עליה פעם, עוצם עיניים ומביט שנית
היא מתוקה, היא לא נוגעת
היא מעוורת אותו לדעת
מלטף את שיערה הרך והענוג בידיו הגסות
מגעה משחרר אצלו מספר תחושות ממוססות
הוא מתפתה ללטף שוב ושוב ושוב ושוב
מרגיש כל כך אהוב, כל כך חשוב
ולפתע הוא עולה ומתקדם אל - על למרומים
ולפתע פתאום הוא והיא שווים
וזה כל כך חמים לו ונעים
נוע תנוע, אמר פעם איזה גלילאו ידוע ואכן הם נעים
שני מלאכים מרחפים אל - על הרחק בשמי אהבת העל
הלוואי עלי,
בלילה הזה בין כוכבי קופידון המקפצים
אבל אסתטיקה חלומית לחוד ומציאות לחוד
אני תקוע, אני לבד, אני אבוד
ומרחבי הבדידות באפלילותם הספק נוטרלית, ספק נורמלית -
אינם מספקים לי נחמה - חמה של ממש
אבל כשמתוקתי המשגעת לבסוף תגיע מאי שם המטמטם חושים
ותתעטף בנינוחות נשית וחסרת פשרות על נפשי התמימה, לפחות עד
עתה,
אתמלא בים של אהבה מבעבעת
ואצא סופית יציאה נעימה מן הדעת
יושב מספר דקות של סתם חיובי, לאחר רגע הקסם האחרון
שותפתי לעשיית הכיף המרחף, שקועה עמוק בתרדמת של אמת
עטופה בשמיכת תחושתיות זהובה ומגוננת
חושב כיצד גמרנו ביחד, לטעום ממזון רוחני מיוחד
והפכנו משניים לאחד
מבט אחד מתוך החלטיות שקטה ובוטחת
ודרך אגב, ומתחת לגב, יש לה יופי של תחת