"וכל הפרדות הן עצובות
וחלונות מזכירים לי הבטחות
של אם ולמה זה נגמר
התשובה תמיד אותו דבר..."

ורינגו אומר שזה בסדר להיות עצוב
שזאת תקופה שעוברים הוא יודע שזה לא פשוט
והוא תמיד זה שצוחק ולא מפסיק לחיך
אולי זה בגלל הצמחים שהוא קוטף

ובבית יש אלבומים של תמונות
שהיינו קטנים ושלמדנו לירות
אנשים ומקומות שגורמים לי לבכות
ואתה לא צוחק אף פעם זה קשה לשתוק

ולבית נכנסים המון אנשים מכל הסוגים מכל המינים
הם תמיד יוצאים שמחים אז יום אחד שאלתי את רינגו:
"מה זה שני הצמחים המוזרים האלה בפינה?"
הוא השיב בחיוך והוסיף: "אל תדאג זה לא נורא"

אלו אנשים עם תפיסת עולם שונה
אנשים שכל כולם שמחה והנאה
כאלה שלא אכפת להם מכלום גם השמש תיפול, הם יחשבו על המבול
זה טוב להיות אופטימי אבל לא בהגזמה
הדשא של השכן ירוק יותר, זאת עובדה!

זה הבית שבסוף הרחוב שבסוף השכונה
יש בו עצים אנשים והמון שמחה
פעם בכמה זמן המשטרה באה ומעיפה את כולם
אבל רינגו תמיד אומר: "מה שהיה ישאר לעולם"