|
אני עכשיו במצב שלא הייתי רוצה שאף אדם יהיה
אני עכשיו במקום שלא ראיתי אותו בסרטים
ולא חלמתי עליו בלילות
ואמא אפילו לא הזכירה אותו
אני במקום עכשיו שאלוהים לא איתי
ואהבה כנראה זו מילה אסורה פה..
אני במקום שנמאס לאנשים פה לחיות
ואני נמצאת בשלב בחיים שאני לא בטוחה שלנשום זה דבר טוב
וחברים אסור להכניס לפה
רק אלכוהול וסמים
ואין פה אנשים שמטיפים
ויש פה רק כעס על החיים
וכן- אני שונאת אתכם
וכן אנחנו פשוט מפוחדים
ולמה אמא לא הזהרת
ולמה אלוהים לא הצלת?
ולעזאזל עם החיים
נמאס כבר לראות את אותם אנשים
ולדבר על משקל
ועל כוסיות
ונמאס לחלום חלומות על בנים
ונמאס לחפש את הנפש התאומה
כי היא כבר מזמן נשרפה
באותו מקום בו אני נשרפת עכשיו
ואלוהים יודע כמה כואב לי
ואמא רק תבואי לחבק
ודי כבר עם הצעקות
אני כבר לא יכולה לראות
חנקתם אותי אתם לא רואים?
בתוך בור החיים
וניסיתי להציל את עצמי
ואתם שוב קברתם אותי חיה
ורק אלוהים יודע כמה כואב
ואמא רק תבואי לחבק
ואיפה כל אותם חברים שהיו לי
ואיפה אותם אנשים שלחשו לי שירי אהבה
ואותם צרורות של נשיקות שתמיד קיבלתי
ומצידי שכולכם תמותו כמוני
שתשרפו ותראו כמה כואב
ותקראו לאלוהים שיעזור
והוא לא יבוא
כי הוא לא בא אלי
ואם הוא יבוא אליכם
תמסרו לו שאני לא אסלח לו
כי הוא נתן לאחרים להרוס אותי
ורק הוא ידע כמה כואב
ואמר שאמא תבוא לחבק
והיא לא באה... |
|
יש 3 סוגי אנשים
בבמה חדשה. אלו
שרק
קוראים/כותבים
יצירות, אלו שרק
קוראים/כותבים
סלוגנים ואלו
שמוצאים זמן ל-
2 הדברים.
ואני אומרת,
סבון נקה7 יותר
טוב מדאב, מה לא
ככה?!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.