סמדר פימיאנטה הרשקוביץ / בוקר שבת |
ינואר 2006
בוקר שבת,
קרני שמש מעטות נפחדות,
חודרות מבעד עננים אפורים כבדים,
אל חלוני,
אל חיי.
נזכרת בפניך,
ליבי כבד.
לו רק יכולתי לשכוח,
אותנו בריקוד חושני
גוף בתןך גוף- אחד.
את מגע ידיך הרכות,
עוטפות את כולי בסערה,
את הנשיקות הסוחפות
את הצחוק, את המילים החזקות.
היתה לנו אהבה גדולה.
בוקר שבת,
קרני שמש מעטות נרעדות,
חודרות מבעד עננים אפורים כבדים,
אל מיטתי,
מחממות את כולי מלטפות,
מזכירות לי את פניך,
לו רק,
לו רק יכולתי לשכוח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|