New Stage - Go To Main Page

רון מילר
/
צונזר

גנבתי ליוסי את המה-שמה-שלו. "גנבתי", לקחתי, את האמת ביקשתי
ממנו. הוא לא התלהב בהתחלה ותירץ. הוא הסביר שזה המה-שמה-שלו,
ובכלל לא נראה לו שאני אקח לו אותו. אבל בכל זאת לקחתי אותו.
הוא הסביר לי שהוא צריך את המה-שמה-שלו, שאלתי את יוסי למה
בדיוק הוא צריך את המה-שמה-שלו? - למרות שלא הייתה לי כל כוונה
להחזיר לו אותו. יוסי אמר שאשתו-מה-שמה בדיוק אמרה לו שהיום זה
יום טוב לעשות ילד ובגלל זה המה-שמה-שלו נדרש. הסברתי לו שאני
צריך את המה-שמה-שלו ואני החבר הכי טוב שלו, ואשתו-מה-שמה כל
חודש יש לה זמן טוב, או יום טוב או רגע סבבה וילד גם ככה לא
יוצא מהעניין אז שיחכו עוד חודש גם ככה פברואר זה חרא חודש
לעשות ילד, כי אז הילד נולד באוגוסט-ספטמבר וזה הכי חם והכי
קשה ללדת וגם זה מזל בתולה ככה שלא ממש כדאי, אז שיחכו
חודשיים.

כאן יוסי כבר איבד את שפיותו, התחיל להתעצבן לאללה ולצעוק ואמר
שאם אני לא אחליט מתי הילד שלו ושל אשתו-מה-שמה ייוולד ושאני
אחזיר לו את המה-שמה-שלו עכשיו חזרה למקום. לאחר זמן מה
הסכמנו, אני בעיקר, שאני אחזיר לו את המה-שמה-שלו מקסימום
מחר-מחרתיים שיוכל לשכב עם אשתו-מה-שמה ולעשות ילד באוגוסט מזל
בתולה.

יוסי נרגע, ושאל אותי למה בכלל אני צריך את המה-שמה-שלו,
והסביר לי שיש לי כבר אחד. עניתי לו שאני צריך אותו, את
האחרון, לתקופה קצרה יום-יומיים וזה בכלל תלויי מתי הוא ייפול
לי, ואז אני יוכל להחזיר לו את המה-שמה-שלו חזרה ושיוכל לשכב
עם אשתו-מה-שמה.

מסתבר שלהסביר ליוסי מה אני מתכנן לעשות עם המה-שמה-שלו לא
שימח אותו במיוחד.

יוסי שוב היה עצבני, הוא התחיל לצעוק עלי שבכלל לא נראה לו
והוא אפילו לא מוכן בעליל שאני אפיל לו את המה-שמה-שלו וממתי
בכלל חבר טוב מפיל לחבר' שלו את המה-שמה-שלו, ושאני עכשיו
אחזיר לו את המה-שמה-שלו למקום. הסברתי ליוסי שאני צריך את
המה-שמה-שלו כדי להפיל אותו בטעות.

ברגע זה יוסי התחיל לבכות.

הסברתי לו זה טוב בשבילו שהמה-שמו-שלו ייפול לי מהיד כי אז זה
אומר שזיווה דיברה עלי. זיווה היא חברה שלי שכבר מעל לחודש לא
מדברת איתי, מאז שקיללתי אותה - דיי בטעות אני חייב לציין.

יוסי התחיל לצחוק בעודו מיילל מבכי, ושאל בחצי קול אותי איך
בדיוק אם אני אלך עם המה-שמה-שלו והוא ייפול אז זיווה תדבר
עלי.

למרות שהעניין די ברור, ואני לא כל כך מבין איך יוסי לא מכיר
את החוק הזה, הסברתי. שאם נופל לך משהו בטעות יש סיכויי גדול
וכמעט ודאי שמישהו דיברה עליך ששמה מתחיל באות הראשונה של החפץ
שהפלת, במקרה הזה זיווה והמה-שמה-של-יוסי.

יוסי אמר שזה מגוחך ובחייו לא שמע משהו כזה מטומטם, ושאני
מטומטם ואני צריך להחזיר לו את המה-שמה-שלו עכשיו.

הסברתי ליוסי שזה טוב בשבילו שזיווה תדבר עלי כי אז אנחנו
נתחתן ונוליד הרבה ילדים ונעזוב את יוסי את אשתו-מה-שמה והכי
חשוב את המה-שמה-שלו במנוחה.

יוסי התחיל לצחוק בעודו מוחא את הדמעות, והמשיך להתעקש ולשאול
שאלות ולתת לי פתרונות אחרים כמו לקחת זרבובית או זיתים או
זרנוק מים או פשוט זיווה. הסברתי ליוסי שהפתרונות שלו לא
פרקטים כי המה-שמה-שלו מושלם כי זה גם אות ז' וגם מה-שמה-שלו
ככה שזה יהיה וודאי שזיווה דיברה עלי.

בסוף לקחתי לו את המה-שמה-שלו. המה-שמה-שלו היה דיי עבה וגם
ארוך יחסית בערך 15 סנטים ודיי כבד את האמת - אז שמתי אותו
בכיס של המעיל ונתתי רק לכיפה לבצבץ. טיילתי לי ברחוב והלכתי
לאיכול לאפה עם שווארמה בלי כלום רק שווארמה, כדי שצחיל הקמצן
לא יתקמצן בבשר וישים לי במקום בשר רק סלט. בהתחלה בדקתי מה
שלום המה-שמה-של-יוסי כל דקה, אבל אחרי כמה זמן נמאס לי
כשראיתי בכל פעם שהוא שם ושום דבר לא השתנה ככה שהפסקתי
לבדוק.

כשחזרתי הביתה - נזכרתי - במה-שמה-שלו ורצתי לחדר לבדוק אם הוא
עדיין בכיס וגיליתי - שהוא נפל. שמחתי כל כך, אבל אז - נזכרתי
- שהבטחתי ליוסי להחזיר לו את המה-שמה-שלו מקסימום מחרתיים
והלכתי לחפש אותו בכל מקום שהייתי בו היום.

בינתיים השווארמה של צחיל כבר נסגרה ואף אחד לא היה ברחוב והיה
גם מאוד חשוך - אז ויתרתי. חשבתי שאני אחפש אותו כבר מחר כי מה
הטעם גם ככה מי ייקח את המה-שמה-שלו והכל סגור עכשיו וגם
חשוך.

מחר. למחרת התעוררתי וישר קפצתי לפלא-פון לבדוק הודעות מזיווה
- שדיברה אלי 100%, צעקתי מאושר שראיתי 3 הודעות חדשות.
התאכזבתי ששמעתי שכולם מיוסי וכולם על המה-שמה-שלו ואיפה אני
נמצא, ושהוא מרגיש שמה שהוא לא טוב קרה למה-שמה-שלו. הוא כל כך
Self-center שזה מדאיג.

באמת שניסיתי, חיפשתי בכל מקום, אפילו שאלתי את צחיל הקמצן אם
במקרה ראה, ואת עובדי הניקיון ברחוב, ואת הקבצן שהציע לי את
המה-שמה-שלו תמורת לחם סירבתי שראיתי שמדובר על מה-שמו ממש
שונה ממה שהיה ליוסי, בכל זאת קניתי לו לחם.

זיווה. את זיווה ראיתי ברחוב, עם בחור אחד שנראה ממש כמו זיו.
שנגשתי להגיד שלום - זיווה דיי התעלמה, ואז זיו שאל את זיווה
אם זה ה -"אקס" שלה שהם דיברו עליו אתמול. זיווה ענתה בחיוך אל
זיו והייתה מאושרת לספר על כך שהם ביחד והיא כבר התגברה עלי
ועל השיגעונות שלי.

רצתי לספר ליוסי שהחוק נכון אבל התקיים דיי לרעתי - זיווה כן
דיברה עלי.

נראה לי שזאת הפעם הראשונה שבכיתי, לא בגלל זיווה, לא בגלל שלא
מצאתי את המה-שמה-של-יוסי. בכיתי מהאגרוף שהולבש לי על הפרצוף
שיוסי גילה. אחרי שהביא לי קרח לשים על העין ואמר שהוא מצטער
אבל עצבנתי אותו, ועכשיו אשתו-מה-שמה מאיימת בגירושין מאז שהיא
חושבת שיוסי בוגד בה בגלל שהם לא עושים את זה כבר.

סיפרתי ליוסי שאם הוא לא יתעקש לחפש את המה-שמה-שלו ולא יהיה
כל כך Self-Center יש סיכויי שבטעות הם ימצאו את המה-שמה-שלו,
הרי יש חוק כזה שאם אתה לא מחפש משהו אתה תמיד מוצא אותו - אני
חושב שזה אחד מחוקי מרפי.

את יוסי זה כבר לא עניין. אבל זה בסדר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/2/06 7:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון מילר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה