הפגישה הראשונה עדיין מהדהדת לי במחשבה
אמרת לי שאני זו הפעם הראשונה
פחדת, רעדת כתינוק
החזקתי לך את היד והשתחררת בלטיפה
נשקת לי בפעם הראשונה
הכוכבים נצנצו והירח בהה
מול הים הגדול והכהה ניצבנו איתן
את כולו אחזנו בידינו כהרף יד
מבטנו לא נסוגו גם כשהיה קר

תן הזדמנות כדי להיות
אותי ראית בוכה ומחייכת
רוצה אותך יותר מאחר
הלב לא יכול להיפתח יותר
נעול בתוך סורג ואינו משתחרר

לילות ענוגים עד צאת החמה עברו בהקשבה
איך התפללנו כשהזמן כל פעם נגמר
קרבה, תמיד נשמור אמרת
הרוח מעיפה את העלים ואותנו גם
לא עובר יום בלי זיכרון קטן
ברחנו שם מול כולם ואיש אינו ידע
וכעת את חבוקה בידיו של זר
איתו ישנה עם תהייה עלי

תני הזדמנות כדי להיות,
אותי ראית בוכה, ומחייך
רוצה אותך יותר מאחר
הלב לא יכול להיפתח יותר
נעול בתוך סורג ואינו משתחרר.