אני לא רוצה לדעת איך,
עושים סמול טוק מנומס.

אני לא רוצה לחייך סתם,
ולהיות אלופת הזיופים,
לדבר עם אנשים לא חשובים,
רק כי יש להם חליפות ושיניים נוצצות.
החיים קצרים מדי
להעמדות פנים.

אני רוצה לכעוס ולצחוק,
ודברים חשובים
(ניצוצות בעיניים זה לא רק בסרטים).
ואתה שם, שנחנק,
זה לא נגדך שבחצות עזבתי את הנשף,
נעל הזכוכית לחצה,
הקסם נזל בבוז הרבה לפני 24:00,
ולא היה שייך כי מלתחילה.
אז באמת, זה לא נגדך,
זה פשוט, בשבילי.
          (ואני לא אחזור)