כתבתי את זה בהתחלה כשנכסתי לדיכאון. הכתיבה הייתה הדרך
היחידה שהצלחתי להוציא את הרגשות שלי החוצה שיהיה עלי פחות נטל
של רגשות.
הילד הפסימי לא אוהב את העולם הוא חושב שהמקום מחורבן ולא מגיע
לאף אחד לחיות, כי אחנו רק הורסים אותו במקום לעשות אותו מקום
יותר טוב לחיות בו. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.