אלונוש גוטמן / מת עלייה |
את כמו פרח
פרח אדם
לשיא בורח.
בעולם מופלא
ירוק ושמח
השמש עולה
את תקועה שם לנצח.
הפרפרים כבר עזבו
קרה פה רצח
שוכבת עם עיניים קרות
בלי שליטה
לא יודעת מה הולך לקרות.
האדמה בעיניים והאדמה ברגליים
אישה קסומה שעזבה אותי לבנתיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|