חגי קמרט / עירי שלי |
אז תרתי לי עיר אחרת, אחר כפתור בחולצתך, ירוקה,
רחובות כחולים דקים ובהירים, ותעלה לנבור בה
לחלום עינוגים, לראות למשש, להבין.
אין זרות אחר ריח גשם ראשון, גם לא בעיר רחוקה
אחרת, גם לא באין סוף הימים שם ניצבת מין דממה
לבנה, דום על מקומה מדממת.
עירי הלבנה הוורודה הקטנה, כה רכה ענוגה עד כאב
כה זר אני לעצמי, כמו זרות המגע הרוטט
ועוצם הלמות הלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|