18/06/2005

היצירה היפה הזאת תתהפך, בסופו של דבר, על צדה.
מישהו ינסה להחזירה בשלום על משכבה,
שמים נמרצים לא סופרים אנשים לרוב, גם לא את האחד.


משהו חותך בבשר בסכין קצבים קהה.
יש לקבל את גזרת גזירת המילים בשלווה,
שהקירות לא ערומים עוד, גם הם תלויים בתליות ראווה.

הצחוק שפוגע כל כך, יפה לבריאות, בהחלט יפה.
לפעמים עולה כאד על מזבח היצירה.
אחר כך צרים לו צורות במסגרות של קץ הימין.


עכשיו ימים מציצים מחור המנעול, רואים נקודת חיים מוארת,
הסביבה עגומה, חשוכה, נרדפת, אכן חשבונות של מטה, אכן.
ושמים נמרצים לא סופרים אנשים לרוב.

את רואה את השקט הנורא הזה ושותקת.
בערב אחד התפחמו המילים, עכשיו קר לך בלהט תגובות,
ואת עוצמת עצמך אל צדך האחר.