אדם קם בשבת בבוקר, על מה הוא חושב?
על איך עבר יום שישי מבלי ששם לב.
"עוד לא עשיתי כלום והסופ"ש כבר נגמר,
היום בערב הולכים לפיק-אפ בר!"

התקלח התארגן התגנדר והתלבש,
"אלוהים תן לי זיון היום, זה כל מה שאני מבקש..."
הגיע לבר, חיפש ומצא
אחת שנראית כאילו תביא לו מציצה.

"אפשר להזמין אותך לבירה? או שאת שותה פה קפה?"
"עוד חוכמולוג אחד... רק תשתוק ותשאר יפה"
נכנסו לשירותים, הוריד מכנסיים,
חמש דקות והוא בשמיים.

ואז בבוקר ראשון השמש הפציע
והוא מקלל על היום שהגיע.
ואם שאלתם לשלומו ברחוב,
השיב הוא לכם ודאי "יהיה טוב...".

נכנס הוא למשרד, מתיישב בעצלות,
מביט ברשימת המטלות באורך הגלות.
לוגם מהקפה, משפיל מבט,
משחזר בראשו את ערב שבת.

מבצע מטלה, אולי אפילו שתים,
סופר את הדקות עד הפסקת הצהריים.
ומשזו הגיע, וחלפה כל כך מהר,
למנות את הדקות לסוף היום הוא אינו מאחר.

בדרכו הביתה ברכבו, כועס ורוטן,
באחת הצמתים זכות קדימה אינו נותן...
משאית מוחצת את רכבו כגזיר נייר,
עולה הוא השמימה ומול מלאך הקבלה נעצר.

"חיי עוד לא התחילו, החזר אותי מיד!
וההיא משבת בערב? היה עדיף לעשות ביד!"
המלאך השיב לו במבט מהרהר:
"האם אמנם אינם התחילו, או שהיית עסוק במקום אחר?"

"איך קרה, ואוכל על כך להעיד,
שההווה שלך הצתמצם לכדי מכשול בדרך לעתיד?
הפעם האחרונה בה היית נקי ממחשבות ותהיות
היתה בשירותים של פיק-אפ בר, למשך עשר שניות."

"עכשיו הוא הרגע היחיד בחייך, לא אתמול ולא מחר,
אבל אתה במקום אחר מפספס אותו, ועכשיו הכל נגמר."
אם רק תלמדו לקבל את הרגע, ואותו לאהוב
תבינו שלא יהיה אלא עכשיו טוב.