רינג, גרינג, (צלצול הטלפון נשמע). "היי, את חייבת לעזור לי,
מה הכוונה מה הפעם ? אל תשמעי לי כל כך משועשעת, אני בבעיה
אמיתית, אני מתלבט מה להכין לי לארוחת הערב. מה האפשרויות ? את
מבינה, יש אפשרות לאכול את האורז והתאילנדי ויש אפשרות להכין
ספגטי אני יודע שאת תמיד בעד לבשל, את אוהבת את זה, אבל את
מבינה יש לי בעיה עם הסיר, יש לי רק אחד כזה ומאז שנגמרה לי
אבקת החשמל בקומקום החשמלי הוא משמש לי ככלי עזר למים. אז אולי
אני אכין חביתה? רעיון גאוני, אבל חוץ מהביצים שלי אין לי עוד
במקרר, סיפרתי לך שקראתי על אחת שמדברת לביצים שלה, אני עושה
את זה רק במקלחת, וגם זה לא תמיד. (נשמעת אנחה בצד השני)."
"שאלה לי אלייך, את הספגטי שמים לפני שמרתיחים את המים או אחרי
? ואם זה בכלל לא ספגטי אלא פסטה ? ההוראות נשארות אותן הוראות
?" דממה ואחריה צחקוק קל, "מה זאת אומרת ההוראות הן אותן
הוראות ? כמובן שאני ממש קורא אותן כל פעם ? כבר סיפרתי לך
שאני מרחם על שניצלים ? אז ככה, אם שניצל יוצא מהטיגון והאמצע
שלו ככה עדיין קפוא, אני לא מחזיר אותו למחבת. בכל זאת הוא
הצליח להינצל פעם אחת מהשמן, זה לא הוגן להחזיר אותו שוב
לתופת, אז מה סיכמנו לגבי הפסטה ? איך יודעים שהיא מוכנה ?
לחתוך אותה באמצע ? לשם מה זה טוב ? לא, אני לא רואה עם יש לה
צבעים שונים (קולות לעיסה), לא הייתי אמור לאכול אותה ? רק
טעמתי, תרצחי אותי וזהו, אני חושב שהיא קצת קשה, לקחת פסטון
נוסף ? פסטון, חלקיק פסטה, לא זו לא המצאה שלי, זה אפילו נמצא
במילון, אני חושב. לחתוך גם אותו, כל היום אני אתעסק בחיתוכים
? (קולות לעיסה), אל תגידי לי שגם אותו לא הייתי אמור לאכול ?
מה עושים עם הרוטב ? אני חושב שהפסטה צריכה ללמוד לשחות, אחרת
היא תטבע ברוטב, למה את מתכוונת כשאת אומרת כמה מים שמתי ? לפי
ההוראות צריך לשים שלושת רבעי כוס, אבל אני פולני, תמיד שמים
יותר, אז שמתי כוס וחצי. אווטש ! זה כואב ! מה את צוחקת ? הדלת
של הארון נראתה לי קצת עקומה אז שיחקתי איתה קצת והיא נפלה עלי
. איך אני אחזיר אותה למקום ? ועוד באמצע האוכל (שליקה, מצמוץ)
כמובן שאני אוכל לך באוזן אני רעב. כבר סיפרתי לך שנחתכתי
ממעדן "באלי מוס" ואפילו חתך עמוק, את יודעת שאני אוכל את המוס
עם כפית הפוכה, ככה כולם אוכלים את זה, זכר מתקופת הצבא שבה
היו לנו רק כפיות פלסטיק חותכות.
רינג, רינג (צלצול נוסף נשמע), חכי שניה, יש לי שיחה נוספת ,
מגניב זה נבו, טוב אני אדבר איתך יותר מאוחר , בסדר ? ביי. היי
נבו מה שלומך ? יש לי שאלה חשובה . מה אני אוכל לקינוח ?
(תחילת אפריל 2001)
תודה לשירה שסבלה אותי בשקט |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.