מ. חגית / נדודי שינה |
והנה הם חוזרים
אותם התחושות
המאמצים, הייאוש
נמחקו כל הזכרונות
והיא, היא לא נרדמת בלילות.
והצללים שוב מופיעים
הנה, הם כבר כאן
והנה, הם נעלמים
נהיה לה חם.
והיא רוצה לשכוח
לברוח הרחק מהקירות
אותם הקירות שלוחשים, זועקים
מתעדים שוב ושוב את כל הזכרונות
והרי הם נמחקו
היש טעם שיחזרו?
ללבה שוב יחדרו.
היא איננה חזקה מספיק
לא תצליח לעמוד לבדה
ובלילות זה שוב מציק
היא שוכבת ובוכה
מרגישה כבר חולה
מחפשת שביב של תקווה
והנר כבה
לא מאיר עוד את דרכה
ושוב שחור,
נמחק לו עוד זיכרון.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|