|
נוסע לכיוון דרום שתי ידים אוחזות
מאה חמישים על המחוג רועד כולו באדום
פעם סובבתי לו את הראש ולא יכולתי לעזוב.
את יודעת ל יצא מזה שום דבר
הגעתי איתך ישר אל הצבא.
ושם עליתי למשפט ולא קיבלתי שום צל"ש
קפצתי אל המים ולא עליתי על הגל
את המצפון שעוד היה לי אז זרקו לתוך הפח.
את יודעת לא יצא מזה שום דבר
הגעתי איתך ישר אל המוסד
את יודעת לא יצא מכאן שום דבר
אז ניפגש בעולם הבא... |
|
|
רצים בדרך לעשות
את זה, גונחים
בהנאה בזמן
שעושים את זה,
לא יכולים לחיות
בלי לעשות את זה
לפחות פעם ביום,
אמהות נחנקות
מהתפעלות נרגשת
בעת שפעוטותיהן
עושים את זה,
בונים חדרים
מיוחדים בשביל
לעשות את זה
בהם, שהקירות
בהם הכי יפים
בכל הבית.
אז למה כולם היו
רוצים שזה לא
יהיה קיים?
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.