ישבת לך וחשבת על כל הדברים בעולם.
אתה תהית והרהרת על מהותו של אדם.
הצצת בסרט בדיוני משנות התשעים.
גם שם עדיין אף אחד לא הבין, מי בדיוק אנחנו, מי האנשים.

אני עייף עייף, והעיניים נרדמות.
החדר מתחלק לשניים, מתחלקות לי התקוות.
לעתיד טוב יותר של שלום ואהבה.
אולי זה סרט בדיוני שעדיין לא יצא.

לא הבנת מדוע, אנשים עושים סרטים על פיצוצים עולמיים.
הרי את זה, לא קשה לדמיין זה מרגיש לך  קרוב.
אולי הסרט הכי בדיוני, זהו בעצם שלום עולמי.