דורין מנדלבאום / שירים לסילביה #1 |
אטיח גמדים שמנמנים על הקיר
דמם יתפצפץ ויתנדף באוויר
אנשק מגופך את הרעל
הוא יספג אל תוכי ויעלם בדמי
וכמו היפייפיה הנרדמת אט אט תתעוררי
מאה שנים חלפו, השיחים סבכו
נשימתך הראשונה תהיה רעננה
ותראי שהשיחים נסוגים גם אחרי מאה שנה
כבר לא כל כך אפל
(קשה לקבל, אה?)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|