כשהלימודים עולים לשכל חיי חברה נהיים קצת נטל
לא נהרג ומתחשל-בסוף אני אגמור כמו פסל
לא יורד מהשפל-מהחוף ולעמק השווה
ואם אני כזה מקורי אז למה כל היום משווה
ת'עצמי לאנשים אחרים-שלא מכירים אותך בגרוש
כבר לא נכנס לסכנות ההתנסות עשתה לי חוש
לזה..הכל חוזר על עצמו רק הגרסא משתנה
העלילה של החיים קבועה-ואין תשובה למה נשתנה
הלילה הזה- ויש עוד ים של עקרונות
שלא רוצה לשבור אותם-כי אין סודות
בחברה-כולם אותו דבר, שרשרת של שפוטים ומנהיג
כל אחד תקוע לשני בתחת-לאופי לא נשאר שריד
אין כבר מה להגיד-למי שששמע הכל
אולי תמצא באינטרנט ת'פוטנציאל שלך לנחול
דמעות שנשפכות היום ואושר שסורר מחר
כאב שנעלם אתמול-כאב אשר ייחזור מחר
כן, אולי מחר נפתח עיינים אל עתיד ייפה יותר
ואולי מחר תראה איך שהכל נסגר ונחליט לוותר
אולי שתקתי וייצאתי-פתטי ליידכם
ואתם כ"כ גדול, לא? מוזר שאנלא רואה אותכם
ממטר, וזה שטויות נכון? הוא בטח לא רואה בכלל
אבל אני רואה הכל-גם אם אני לא כזה משוכלל
בירידות ובקללות ועדיין איכשהו שורד
כל העולם הפנה לי גב ולא הפסקתי להיות מורד
אפילו כשלא ייכולתי להתמודד-תמיד עמדתי זקוף
תמיד הייתי אמיתי, ולא כמוכם שקרן וכ"כ שקוף
על כל הצוף שלא שתיתי-אכלתי חרא ממכם
אבל עכשיו אני חזק יותר-ופשוט מחזיר לכם! |