ירדן אפק / שיר ירח 1 |
ברחובות.
לילה, חשוך.
ירח בצורת חרמש
מוסתר מאחורי עננים.
רוח קרירה מנשבת,
כמה עלים נופלים.
זכרונות מהחורף שעבר שלא
נעלמים.
והוא הולך.
וחושב.
טיפות של גשם מתחילות לרדת על ראשו
החשוף.
כמו דמעות
שכה רצו לצאת ולנזול
על עולם קטן,
ואיש יותר קטן.
שבלילות של חורף הולך לו לבד
ברחובות.
וחושב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|