|
הוא הולך
ברחובות.
לילה, חשוך.
ירח בצורת חרמש
מוסתר מאחורי עננים.
רוח קרירה מנשבת,
כמה עלים נופלים.
זכרונות מהחורף שעבר שלא
נעלמים.
והוא הולך.
וחושב.
טיפות של גשם מתחילות לרדת על ראשו
החשוף.
כמו דמעות
שכה רצו לצאת ולנזול
על עולם קטן,
ואיש יותר קטן.
שבלילות של חורף הולך לו לבד
ברחובות.
וחושב. |
|
|
אתה יכול להיות
יוצר מוערך שכל
יצירה שלו
מומלצת בבמה, עם
200 מנויים,
ולהיות שנה וחצי
ברשימת היצירות
האהודות, אבל
בסוף תמיד תחזור
לאיפה שהתחלת.
לכאן, לריבוע
הקטן והכתום
והמסריח הזה,
לכתוב סלוגנים
שתהיה בר מזל אם
מישהו בכלל יטרח
להעיף בהם מבט.
בלונדה בהלם
חוזרת לשורשיה
השחורים, ועכשיו
באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.