קלואי נולאן ישבה בחדרה בשעה שהטלפון שלה צלצל.
על צג הטלפון היא זיהתה את המספר כמספרו של מייקל, הידיד ההומו
שלה. "הלו, מייקל, מה קורה?" ענתה. "יש לי משהו חשוב להראות
לך, בואי עכשיו לדירה שלי." לפני שקלואי הספיקה לענות, מייקל
ניתק את הטלפון.
'מה זה כבר יכול להיות?' חשבה לעצמה. מייקל אף פעם לא היה נשמע
ככה, רק כאשר הוא תפס את חברה לשעבר, בילי, מתמזמז לו עם אחת
המזכירות שלו.
קלואי סגרה את הספר שקראה לקחה את הארנק שלה ואת הסלולרי שלה
והלכה למייקל.
מייקל היה החבר הכי טוב של קלואי מזה שש שנים. הם נפגשו בצבא,
ומאז לא נפרדו. הוא גר במרחק שני רחובות מביתה, כך שלא הייתה
צריכה לנסוע אליו עם אוטו.
השעה הייתה 8 וחצי בערב כשהגיעה לביתו של מייקל. היא נקשה על
הדלת כרגיל, ואז מייקל פתח לה את הדלת אך לא נתן לה להיכנס.
הוא יצא החוצה וסגר את הדלת.
"אוקיי קלואי, תקשיבי. יש מישהו בדירה שלי, שרוצה לדבר איתך.
אני מבקש ממך לתת לו להגיד כל מה שיש לו להגיד ואז תעשי מה שאת
רוצה. אבל תבטיחי לי שלפחות תתני לו הזדמנות לדבר. את מבטיחה
לי?"
קלואי, לא מבינה מה קורה, ומנסה להבין מי זה שבא דווקא למייקל
כדי לדבר איתה ולא ישר הלך אליה, נענתה בחיוב לבקשה של מייקל
ונכנסה לדירתו.
לאחר שראתה מי זה, רצתה לחזור בה, אבל היא הבטיחה למייקל. ולכן
התיישבה בכיסא הרחוק ביותר מג'ק, זועמת על מייקל על זה שהוא
בכלל נותן לג'ק להיות בביתו אחרי מה שהיה, וזועמת שלג'ק יש את
החוצפה להופיע ככה פתאום.
ג'ק היה החבר הראשון של קלואי. הם היו חברים כמה שנים, ואז,
בהגיעו לגיל 18, הוא החליט שהוא לא רוצה להיות יותר בתול
ושנמאס לו לחכות לקלואי. הוא שתה כמה משקאות, ואז פגש את
קלואי. כשהוא אמר לה שהוא רוצה לשכב, היא לא הסכימה. הוא תפס
לה את הידיים והצמיד אותה לקיר, הרים את החצאית שלה, הוריד את
המכנס שלו, זיין אותה, ולאחר יום נפרד ממנה. ואז אמר לכל מי
שהיה מוכן להקשיב שהוא 'פמפם' את קלואי, ושהזונה לא הפסיקה
לגנוח, אבל שהיא לא יודעת למצוץ, ושהוא זרק אותה. לקח לקלואי
כמה שנים להתאושש, ועכשיו, אחרי שמונה שנים [ג'ק היה גדול
מקייט בשנתיים] חזרו אליה כל הכעסים והשנאה שהרגישה כלפיו.
"קלואי... " פתח ג'ק.
"מה אתה רוצה?! לא השפלת אותי מספיק?"
"תקשיבי... אני, התנהגתי בילדותיות, אני מצטער, את היית הבנאדם
הכי חשוב לי, ואיבדתי אותך", הוא אמר.
"אה, ולקח לך שמונה שנים להבין את זה? כי מתוק שלי, אני עברתי
הלאה", אמרה קלואי, למרות שבתוך לבה ידעה, שהיא בחיים לא אהבה
מישהו כמו שהיא אהבה את ג'ק.
"תראי, אני... לקח לי זמן להבין את הטעות שעשיתי. ואז, ובכן,
התביישתי, התביישתי בעצמי. התביישתי במה שעשיתי לך, הרגשתי
נורא, אפילו רציתי להתאבד!"
"נו טוב, וחבל שלא! באמת הגיע לך", ירתה קלואי, בלי לשים לב
אפילו. היא הסבה את מבטה והסתכלה למייקל בעיניים במבט של 'אתה
כזה מת אחרי שהוא הולך מפה', אבל הוא לא התייחס אליה.
"תראי קלו, אני... אני באמת לא התכוונתי, אני מצטער. בבקשה,
תקשיבי לי עד הסוף."
"דבר."
"את זוכרת את ברייס? הגבוה, המוזר, שכל הזמן הסתכל עלייך בצורה
מוזרה?"
"נו, מה איתו?" ענתה קלואי בקרירות.
"אז, טוב, באותו לילה שנפגשתי איתך ו... את יודעת מה עשיתי,
ראיתי אותו. הוא היה עם עוד עשרה חברים גבוהים ומפחידים. הוא
איים עליי בסכין שאם אני לא אעזוב אותך הוא ידקור אותי, והייתי
חייב להישבע לו שאני אעזוב אותך, ושאני לא אספר לך מה קרה. הוא
רצה שאני איפרד ממך בצורה אכזרית, שאת תזכרי לכל החיים שלך כמה
פגעת בו כשלא הסכמת לצאת אתו לנשף סיום. הוא וחבריו עקבו אחריי
באותו יום, ולאחר מכן איימו עליי שוב, כל יום במשך החופש
הגדול, ושנה לאחר מכן, כשהייתי בצבא עדיין היו מגיעים לביקורי
פתע לבדוק אם אני אתך. רק לפני שנתיים הם הפסיקו לבוא. אבל
ידעתי, ידעתי שיבוא יום והם יבקרו שוב. ופחדתי, לכן לא יצרתי
איתך שום קשר."
קלואי ישבה המומה על הספה. לאחר המקרה עם ג'ק, ברייס היה המנחם
שלה עד שהגיעה לצבא, הוא היה איתה כל הזמן שיכל, ובעצם כל הזמן
הזה, הוא זה שגרם לה לכל הסבל הזה, רק כי לא הסכימה לצאת אתו
לנשף סיום כי היא הייתה עם ג'ק. היא עדיין שמרה קצת על קשר עם
ברייס; לפעמים, כשמייקל לא היה שם, כאשר היה בחופשה עם שותפו
לחיים, אנטון, הייתה מדברת עם ברייס על בילי, על הדברים שעברו
עליה. אולי הוא איים גם על בילי, ולכן בילי בגד בה? בילי באמת
התקשר אליה לפני כמה זמן, אך היא לא ענתה, כי ידעה שהיא לא
תעמוד בשיחה אתו בלי לבכות. כמה אהבה אותו, היא באמת חשבה שהוא
האחד, אחרי ג'ק.
"את מבינה? אהמ... קלו? את אתי...?" שאל ג'ק.
"מה? אה, אמ, כן אני איתך." היא ייצבה את קולה ואז המשיכה "אז
אם כל כך פחדת, למה לא פנית למשטרה? או בעצם, אם אתה מפחד
ממנו, למה דווקא עכשיו החלטת ליצור איתי קשר?"
ג'ק פתח את הפה כדי לדבר, ואז סגר אותו, פתח שוב, השפיל את
מבטו ואמר "כי אני חולה בסרטן. והניתוח שלי בעוד שלוש שבועות,
בגלל זה אני פה, בניו יורק. רציתי לדבר אתך לפני זה. מאז
התיכון לא היה לי קשר עם אף אחת. לא הפסקתי לאהוב אותו, קלו,
ואני עדיין, עדיין אוהב. ורציתי שתדעי את זה, למקרה שאני לא
אעמוד בניתוח."
עכשיו, במקום כעס ועצבות עלו דמעות בעיניה; הדבר היחידי שהיא
רצתה עכשיו זה להיות עם ג'ק, להשלים פערים, לדבר, לפנות
למשטרה, להסגיר לידיהם את ברייס הנבלה, ואולי, אולי, אם ג'ק
יעבור את הניתוח, הם יתחתנו ויביאו ילדים והכל יהיה טוב ויפה.
כמו שתמיד חלמה.
"טוב, אני מניח שזה הזמן שאני אלך לאנטון, קלואי. יש לך מפתח;
אחרי שתסיימו תנעלי את הדלת", ואז הוסיף בלחש "ותתקשרי אליי"
ויצא מביתו, והשאיר את קלואי לבד עם ג'ק, אחרי כל כך הרבה
שנים.
"קלו, את מבינה עכשיו? תשמעי, הדבר הכי חשוב לי זה לדעת שאת
סולחת לי, ושאת מבינה אותי, ולדעת שיש סיכוי, שאם אני אעבור את
הניתוח הזה, יש סיכוי שנבנה לנו חיים משותפים ביחד." ברגע זה,
קלואי לא רצתה שום דבר אחר יותר ממה שג'ק אמר. אבל יש להם עוד
דברים לעשות במקרה שהוא יעבור את הניתוח; הם צריכים לאתר את
ברייס ולהודיע למשטרה.
קלואי ראתה בעיניו של ג'ק את המבט האמיתי שלו, שהוא עושה אותו
אך ורק כשהוא רציני ומדבר על משהו בעל משמעות רבה עבורו.
"ג'ק, דבר ראשון, אל תדאג. אני אתך בניתוח. דבר שני, צריך
להודיע למשטרה על ברייס. לא ייתכן כזה דבר! יש לי מכרה במשטרה,
אני אתקשר אליה ואדבר איתה נבדוק מה היא תוכל לעשות. ובקשר
לעתיד משותף, טוב, על זה נצטרך עוד לדבר, כי ברייס או לא
ברייס, עדיין פגעת בי."
ג'ק נראה כרוצה להגיד משהו, אבל שותק, אז קלואי המשיכה "טוב,
צריך ללכת מפה, אחרי הכל זה הבית של מייקל, אז אני אדבר עם
רוני-לי, המכרה שלי במשטרה, ואז אני אודיע לך מה קורה." היא
לקחה את מספר הטלפון שלו ונתנה לו את שלה, והם יצאו. היא סגרה
אחריה את הדירה של מייקל, והרגישה את ריחו של ג'ק קרוב אליה,
קרוב מאוד. הרגליים שלה רעדו, אוי, כמה התגעגעה לריח הזה,
להתרגשות הזאת שאפפה אותה כאשר הייתה אתו.
היא הסתובבה, ואז הוא נשק לה.
נשיקה ארוכה, ארוכה מאוד,
נשיקה טובה, טובה מאוד,
נשיקה, שהיוותה בשבילה ובשבילו הרבה מאוד דברים.

חודש לאחר מכן, קלואי באה לבקר את ג'ק בבית החולים, עם פרחים
ועם אנטון ומייקל.
היא כבר דיברה עם רוני-לי, וכבר תפסו את ברייס, והוא נידון
למאסר ארוך.
ג'ק עבר את הניתוח בהצלחה, וקלואי וג'ק התחתנו, והביאו לעולם
שלושה ילדים - היילי, נטלי ואדם.

במשפט של ברייס התגלו עוד ועוד אנשים שהוא איים עליהם, ועוד
שלוש נשים שאנס, ומאסרו הוארך; לאחר כמה שנים מת בכלא. מסתבר
שהוא לא היה הכי בריא בעולם, וכמובן, לכמה אנשים רווח מאוד.