ענבר איצקוביץ / סיפורו של כלב-מת |
היה זה יום ככל הימים.
הוא שמח בהיותו חי.
אך כמו ענן אפור בשמים בהירים -
ליבו בגד בו.
הילדים לא הבחינו בסבלו ההולך וגובר.
בעל כורחו הגיע למדשאה הירוקה והמלבלבת,
השמיע שריקת הקלה וצנח כאבן.
באותו רגע הגיחה קרן אור לבנבנה
ושטפה את חייו מחדש.
הילדים חדלו מצחוק,
הדשא חדל מליבלובו.
פרוותו הבריקה כמרבד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|