טלור לוין / כאב |
כל יום גיהנום
תמיד אחד
נופל לתוך תהום
ואת בוכה בתוך עצמך
ובחוץ שותקת
ואת כועסת על עצמך
וחותכת.
את מנסה לברוח
כמה שיותר רחוק
את מנסה לצרוח
כמה שיותר עמוק
את הצרחה אף אחד לא שומע
כי היא בתוך הלב
ואף אחד לא יודע
את המשמעות האמיתית של הכאב
ואת בוכה בתוך עצמך
ובחוץ שותקת
ואת כועסת על עצמך
וחותכת וחותכת וחותכת.
הדם נוזל בקצב
נאבד בכמויות
את מביטה בעצב
וחושבת כמה רע לחיות.
את מנסה לברוח
כמה שיותר רחוק
את מנסה לצרוח
והכאב חד ועמוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|