[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הנה הוא מניח יד על ראשי. זה קורה עכשיו עוד שנייה. בינתיים רק
שובלי טליתו מרפרפים על מצחי, הוא קורא בעיניים עצומות. עצבי
נמתחים, אני ממתין. צווארי רכון בשקט. התחלת תפילת העמידה
מסמנת עבורי את תחילת הציפייה. 'אדוני שפתיי תפתח ופי יגיד
תהילתך'. אני מציץ בפניו ממושכות, הוא שקוע בשיחתו השקטה עם
אלוהיו, ניעות פניו קטנות, עיניו קבועות בסידור הכבד, הוא לא
יודע שאני מתבונן.

עכשיו זה קורה, כמו מנעול מתוזמן, לרגע בודד הוא מתיר לי מבט
ואני ממהר להתכופף תחת כנפיו. בחסות הטלית אני מרגיש את ידו
מונחת בקלילות שמשדרת לי ארעיות ורגע של חמלה ורוך שעלי
למצותו, ראשי נלחץ מעט מעלה כלפי ידיו של אבי.

'יברכך אדוני וישמרך' הכוהנים פשוקי האצבעות נעים כעת ימינה
ושמאלה כמו רוחות רפאים תחת טליתותיהם הצהבהבות. 'אסורים
במראה' אני מזכיר לעצמי את מילותיו של הרב, אסור בתכלית האיסור
להביט בכוהנים, אבל עיני מושכות אותי על שובל של אור שחר צהוב
וחמים לכיוון ארון הקודש. בין המתפללים שכיסו ראשיהם בטלית, אל
קבוצת האנשים משבט לוי, שמכוסים בטליתות כלהקת חסידות זקנות
ורועדות המקובצת מול ארון הקודש ומברכת את העם שלפניהם כמו
שעשו אבותיהם במשך אלפי שנים.

'יאר אדוני פניו אליך ויחונך'

החזן הקשיש זועק אליהם את מילות הברכה העתיקות, מילה אחרי
מילה, והם חוזרים אחריו כמקהלה עמומה ושונת קולות, 'יאר אדוני
פניו אליך ויישם, לך שלום' אני עוצם עיניים חזק ומבקש סליחה על
החטאים, כמו שאבא אמר לי לעשות לפני כמה ימים. הוא אמר שאיך
תתברך דרכי אם לא אכוון לבקשת סליחה מקונה עולם. כל פעם הוא
היה קורה לו בשם אחר - כל כך הרבה שמות. אבא אומר שאני חייב
להיזהר מחטאים.

אחי הגדול אומר שבכלל כל החטאים האלה לא נחשבים עד גיל בר
מצווה. 'אל תדאג, לא סופרים לך כלום, זה הכל הולך על אבא
בינתיים', לאחי יש בר מצווה עוד שבועיים באולם.

אני מפחד שהחטאים שלי הולכים על אבא ואמא, יש לי המון חטאים.
זה מתחיל לפעמים ממש על הבוקר. אני קם והדבר החדש הזה שקיבל
חיים אצלי בפיג'מה כבר ער. אני אוטומטית חושב על רינת מהכיתה
ועל איך שבא לי למשש אותה. חטא ראשון.  עד שאני לובש את חולצת
בית הספר התכולה כבר אני מספיק לגעת בו כאילו במקרה, כמה
פעמים. זה נראה לי מוזר איך אלוהים שהוא כזה גדול מתעסק בדבר
כזה קטן.

אבא מרים את היד והטלית בבת אחת ואני חשוף לאור הצהוב המאיר
עלינו, הריח החם והקרוב נעלם, אני חוזר למקומי, מתיישב ליד איש
זקן ועושה כאילו אני מתפלל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתמול פתאום
נבהלתי נורא
כי פתאום שלי
שלי צעקה
וכשהיא פתחה את
פיה באנחה
היא נראתה כמו
האיש בפינה.






החבר של שלי
מתעורר מסיוט
באמצע הלילה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/06 13:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונלדו אסטבן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה