ארז וייצמן / אהבת ורדים |
אהבת ורדים
מביטה במראה, אור לבן
עור לבן-נמשים, שפתיים
ידיים שמוטות מכאן ומכאן.
חמוקי קמורים נוגעים בברכיים
בפטמות ורודות, כשפתיים, סומקן
פרח כניצת ורד הירכיים.
הלב הולם העור כמה וחושש.
בטני רועדת למגעה הרך
היא תבוא ותלטף לא תמשש
לא תחדור, נתמזג לחלב צח
חם ומרגיע כבכי משחרר, רוגש.
נתקלף מעלים ורודים בציפורניים דקיקות
נטעם צוף הוורד כיונקות דבש
רוחפות, קלילות, נוגעות לא נוגעות
בגוף הלבן הורוד המנומש.
וכגלים כחולי עין נחבט לחופי התענוגות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|