והנה עכשיו רק עוד סתיו קר
עלים נושרים מהצמרות מזכירים לי את העבר
כל כך מזמן הכל קרה
מאז כאילו דבר חדש אינו נברא
יום מוליד יום מוליד יום מוליד יום
מסביבי הכל נע וחי כמו חלום
ואני בבועתי נשמרת מחפשת פירצה
ורואה את עצמי דרכה מציצה
אולי אגיע לעולם שלך אולי אזכה לראות
אולי אזכה לשמוע ואז רק לגלות
היכן היית כשקראתי וכשבכה ליבי בקול
היכן היית כשחפשתי ולא היה לי את מי לשאול
ואני כועסת ממש רותחת וליבי אינו פוסק
מבכי עליך וקולך בי והקול אינו שותק
לאן בורחת כבר לא יודעת אולי איבדתי כיוון
ממך ,אליך, אל האופק או גורל אשר נתון
והייתי חורטת עליך בציפורניי לאט לאט
שתצרח בכאב ותפרוץ בבכי, בדם תלהט
ואז אנשק כל פצע, דמעה ודם אדום עמוק רעיל
ומותי יהיה כשלה מוות מהאהבה לבחור האציל
ושוב הסתיו הוא כאן בפתח שאליו לא תחזור
ושוב שפתיי לוחשות לך בתקווה שהכל יעבור |
