הלילה רק התחיל,
הירח נעלם ממראה העין,
עננים שחורים עבים,
את האזור מחסים

טיפות גדולות של מים נופלות,
שוטפות את כל אשר בדרכן,
אך אינן שוטפות את שנינו,
מכורבלים בתוך השמיכה

הגשם פסק מלרדת,
והקור נעלם בחדר החשוך,
אור קטן הודלק,
קמה מן המיטה

זזה מצד לצד,
שיערה עף על הפנים,
מסתיר את גופה החשוף,
שיכורה מן העייפות,
רק שלא תסתיים המציאות,
ויתחילו שוב כל החלומות,
רוקדת ריקוד של שמחה,
חיוך מתוק ותמים,
מלאכית ערומה משמיים

הידיים פרוסות אל האוויר,
שרק תרד שוב אל עולמי,
ונבלע בחשיכה שנית,
לחיות לנצח צד לצד

נושך בעדינות את צווארה,
מחבק את גופה,
חיוך שאינו נגמר,
וחשכה שתעלם בבוקר

רוקדת במוחי,
מקפצת בין הטיפות,
בורחת משלוליות,
לא להירטב ולקפוא,
שהקור יעלם ולא יהיה,
נעצרת במקומה ונושמת,
והנה שנינו רוקדים יחדיו,
ריקוד של אור וחושך