מי יניח לך ולו רגע קט
בגשם ובשרב
צמוד לעורקיך
עד שלא תוותר באפך
נשימה צלולה
אחת.
כיוון שנותרתי
בלבוש חווה
אף לא עלה
ערום ועריה
אניח לך
לעשות בי כרצונך
(כאילו שיש לי ברירה)
מזכרת בתיה, אביב 2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|