בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תהו ובהו
וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. ויאמר
אלוהים: "יהי אור!" ויהי אור. וירא אלוהים את האור כי טוב, כי
יפה הוא ומבורך. ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך ויקרא
אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה.
ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

ויאמר אלוהים: "יהי רקיע בתוך המים ולב כל נפש בודדה ישובב,
ויהי מבדיל בין מים למים". ויעש אלוהים את הרקיע ויבדל בין
המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן. ויקרא
אלוהים לרקיע שמים וישימו הרחק ממעל להיות לתקווה בימים קשים.
ויהי ערב ויהי בוקר יום שני.

ויאמר אלוהים: "יקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד ותראה
היבשה" ויהי כן. ויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמקווה המים קרא ימים
וירא אלוהים כי טוב.
ויאמר אלוהים: "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי
למינו אשר זרעו בו על הארץ" ויהי כן. ותוצא הארץ דשא עשב מזריע
זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וכל פרחי הבר
אדומים ולבנים וצהובים למיניהם וכל צמח הארץ עשה מלאכת מחשבת.
וירא אלוהים כי טוב.
ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי.

ויאמר אלוהים: "יהי מאורות ברקיע השמיים להבדיל בין היום ובין
הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים והיו למאורות ברקיע
השמיים להאיר על הארץ ולהפיג בדידות נוודים", ויהי כן. ויעש
אלוהים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול והחמים לממשלת
היום ואת המאור הקטן והשלו לממשלת הלילה ואת הכוכבים. ויתן
אותם אלוהים ברקיע השמיים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה
ולהבדיל בין האור ובין החושך ולחזק ידי האובד. וירא אלוהים כי
טוב.
ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי.

ויאמר אלוהים: "ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ
על-פני רקיע השמיים". ויברא אלוהים את התנינים הגדולים ואת כל
נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו.
וירא אלוהים כי טוב, כי אושר והרמוניה נחלתו המה. ויברך אותם
אלוהים לאמור "פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ,
כי לכם כל היופי והיופי אתם".
ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי.

ויאמר אלוהים "תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו-ארץ
למינה" ויהי כן. ויעש אלוהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה
למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלוהים כי טוב, כי סובב
הגלגל, ויחייך.

ויאמר אלוהים: "כל המוסיף גורע וכל המרבה הרי זה משובח, וכי מה
יזיק דבר אחד נוסף? נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וירדו בדגת הים
ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ".
ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה
ברא אותם. ויברך אותם אלוהים ויאמר להם "פרו ורבו ומלאו את
הארץ וכיבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על
הארץ".

ויאמר אלוהים: "הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל
הארץ ואת כל עץ אשר בו פרי-עץ זורע זרע לכם יהיה לאוכלה. ולכל
חית הארץ ולכל עוף השמיים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את
כל ירק עשב לאוכלה" ויהי כן.

"ותרמוש את הרמש וכל חית הארץ תכחיד מפניך ודגת הים ועוף
השמיים ירפדו בטנך וביתך. וכל עשב זורע זרע וכל עץ וכל פרח
עקור תעקור ופרותיהם בתאוותך תאכל עד כיליון. ונתתי הארץ הזו
בידך ובשבילך, ותיקח את הארץ על כל טובה ותדביקה בקלקלתך
ולקחתה לך לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס ויהה בעינייך כמשחק
ושעשוע ותרא כי טוב. ומה אשר לי, הכל יכול, לקח שבעה ימים
לבנות ולנטוע לך תיקח יממה קצרה לפורר לעפר, כי מעפר אתה.
והאשמה עלי כי בראתיך? והאשמה עליך כי שכחתני?"
ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי.

ויחרב האדם את הארץ ומה שלא מחה המבול מחה האדם.
ויחרב האדם כי חרב עולמו כי בהשחיתו יצירות אלוהים השחית עצמו,
וייכחד.

והארץ נותרה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורק רוח אלוהים מרחפת
על פני המים.
ויבך אלוהים - "ארור אתה אדם, ארור אתה."