הם מקדמים את המדע. הם מכינים אוכל. הם מעבירים משלוחים, עושים
בייביסיטר ומטיסים חלליות. רק דבר אחד הם לא מקבלים: זכויות
אדם.  מי שחושב שעידן הגזענות מאחורינו, שישאל את וואשה, שרה,
קוקו, וקופים נוספים המשתתפים בניסויי תקשורת במעבדות שונות
בארצות הברית,  ומנושלים מזכויות האדם שלהם רק בגלל שנולדו עם
פרווה וזנב.

 פיזית, חברתית ומנטאלית, הקוף דומה לנו, בני האדם, יותר מכל
יצור אחר.  מחקרים שנערכו בשימפנזים ובגורילות גילו שהם
מסוגלים ללמוד ולהבין אנגלית פשוטה. מספר קופים הצליחו ללמוד
כ-150 מילים שונות, ולהרכיב משפטים פשוטים באמצעת תגיות שמילים
מודפסות עליהן, או בשפת הסימנים.  התגלית היוותה עוד צעד מוצלח
באילוף הטבע. וכמו אחרי כל פריצת דרך מדעית, עולה מייד שאלת
המוסר.

  אם קוף מדבר יכול לסייע לבני אדם ולתפקד, תחת תנאי פיקוח
מתאימים, בסביבה חברתית של בני אדם, מדוע שלא יקבל זכויות
בסיסיות של אדם?  מי שמוצא אבסורד בשאלת זכויות האדם לקוף
מדבר, שוכח שלפני 140 שנה שאלו בארה"ב את אותה השאלה על כושי
מדבר.  חמש שנות מלחמת אזרחים הפכו רעיון אבסורדי לצדק בסיסי,
והרחיבו את מושג השוויון בין בני האדם.  כעבור שישים שנה,
ב-1920, המושג הזה התרחב עוד קצת, וגם הנשים בארה"ב קיבלו זכות
בחירה, כמו השחורים.

  אבסורד הוא שאלה של מקום וזמן.  באתונה הדמוקרטית של המאה
ה-5 לפני הספירה איש לא העלה על הדעת שילדים, עבדים או נשים
יחשבו יום אחד כבני אדם שווים.  עמלקים, צוענים, פרוטסטאנטים,
יהודים, הומוסקסואלים, בני שבט האיינו ביפן ובני האצולה
הצרפתית נחשבו, בתקופות שונות בהסטוריה, לדבר שהוא קצת פחות
מבן אנוש.  כל פעם שאיזה יפה נפש קרא לשינוי, התיחסו אליו כמו
אל מטורף.  כמה שנים אחרי, כשכוחות ההסטוריה הביאו את השינוי,
הפך הטירוף למובן מאליו.

  דיכוי הקופים האינטיליגנטים הוא דבר מובן מאליו היום.  מי
ערב לכך שהוא יהיה כזה גם מחר?  מה ימנע מגורילה מוכשרת לקום
יום אחד ולתבוע, בסיועם של עורך דין אידאליסט וארגונים לזכויות
בעלי החיים, את עלבונם של קופי המעבדה?  אם תדגדגו אותי הלא
אצחק, תשאל הגורילה, אם תדקרו אותי הלא אדמם?  אם תערכו בי
ניסויים הלא אמות ביסורים?  יש לי חלום, יאמר הקוף לעיתונאים
ההמומים, ובו אני רואה ילדי הומו-סאפיינס משחקים עם בבונים
קטנים. יש לי חלום, שיום יבוא וגורי לא ישפטו עוד לפי משקלם
ומידת הפוריות שלהם אלא לפי כוחם היחסי כקבוצת מיעוט בעלת
זכויות מוגנות בחוקה.  יש לי חלום היום!

  אמנם עוד לא נתקלנו בקוף כל כך רהוט, אבל זה יכול לקרות.
מלאכתם של צדיקים נעשית, כידוע, על ידי אחרים.  הליברליזם
המערבי מוליד מידי שנה עשרות ארגונים הומניטריים ועמותות בעלי
חיים.  לא צריך הרבה דימיון בשביל לראות בעיני הרוח את אותו
שוחר אחרית ימים שיקום ויקרא לקופי העולם: התאחדו!

  הבעיה תתחיל, כמובן, בבוקר שאחרי.  מוצא האדם מהקוף, ולא
סביר שהקופים יהיו טובים מאיתנו.  כמונו, גם הם ישמחו להיכנס
בהמוניהם לדלת שזה לא מכבר נפתחה.  התשואות שילוו את השימפנזה
הראשונה שתגיע למשרד הפנים לקבל תעודת זהות, ידעכו עם כל
שימפנזה נוספת שתגיע. והן יגיעו.  מהר מאוד יצוצו הקופים על
ספסלי בתי הספר, בבקשם לממש את זכותם לחינוך, ובתורים בכניסה
ללשכת הסעד, בבקשם לממש את זכותם לחיים של כבוד גם בתקופות
המיתון.

  אבל לא הפקידות הממשלתיות והמחנכים יאלצו להתמודד עם המעמסה
החדשה.  את השלכות השוויון נרגיש כולנו.  כמה זמן נוכל למנוע
מהקופים את זכות ההצבעה?לא הרבה.  הצבעה לפרלמנט, כידוע, לא
דורשת שיקול דעת רב יותר משל קוף ממוצע. ולמי יצביעו הקופים?
לעצמם כמובן. חלום אחוות הגזעים יכניס את הקופים לבתי הנבחרים
שלנו. ולכו תנסו להחזיק קואליציה עם חבורת גורילות.

  איך נמצא שפה משותפת עם אוכלי האגוזים והבננות?  איך נתמודד
עם הברוך שיצרנו במו ידינו?  נסו לחשוב על החיים בכוכב קופים
שכזה, מעשה ידי עצמנו.  ותארו לעצמכם שאפילו שם לא נעצור,
ונחליט לתת יחס של בני אדם גם לערבים ולעובדים זרים.