קצת על החיים המעניינים שלי: עבודה, בית, חוסר כסף, אבל בעיקר
על השגרה "המבורכת" שקיימת אצלי.
לרוץ עם הראש לקיר!!!

שגרה.
מעניין אם יש מישהו שאוהב שגרה...
אני חושבת שיש לפחות אחד כזה, כי שלשום ראיתי סרט ישן, והסרט
התחיל בהגיגים של הגיבורה, והיא שאלה את עצמה מה היה קורה אם
השגרה הכל כך מושלמת שלה הייתה נשברת... ואיך החיים שלה
ייראו...
מושלמת?! איך אפשר לומר על שגרה שהיא מושלמת?!
ורק לידע הכללי, אני באתי מחיים מתוסבכים שבאיזה שהוא שלב
השגרה הייתה מבורכת (אבל רק כי הייתי מתוסבכת). היום...
היום... בא לי פשוט לרוץ עם הראש לתוך קיר!!!
אני עובדת בעבודת מזכירות (יש פעמים שקצת מעניין, לפעמים מתסכל
ולרוב משעמם!!!). יש לי שני בוסים (פסיכופתים), ה"משרד" שלי
הוא בכלל בקומת חניה של קניון, ואני לבד רוב היום.
אני נוסעת באוטובוסים לעבודה (שעה לכל כיוון) ולרוב אני
מאחרת... (דבר שהמערכת השלימה איתו).
אבל כשאני מגיעה לביתי הצנוע הכל משתנה... (ממש...)
אני מאכילה את החתולים שלי (ילדים במסווה של חיות), מסדרת קצת
את הבית והולכת למחשב.
כשהחבר מגיע מתחילה השגרה האמיתית:
כי אז השאלות מתחילות...
"למה לא שטפת את הכלים?"
- כי זה התור שלך.
"ולמה לא טאטאת את הבית?"
- כי לא היה לי כוח.
"למה את לא מכינה אוכל?"
- כי לא בא לי.
"למה לא ניקית את החול של החתולים?"
- למה אתה לא?
"למה את לא יכולה להתנהג כמו אישה נורמלית?"
- כי אני לא.
- למה אתה כזה שוביניסט, גם אתה יכול לעשות את זה.
"זאת הבעיה - רק אני עושה!!!"
- יש משהו בדבריך.
"לא אכפת לך מכלום."
- נכון.
- אתה מוכן לעזוב אותי?
"לא, אני לא מוכן, קומי תעשי משהו!"
- לא רוצה!
- טוב, אין לי כוח אליך.
בשלב הזה אני קמה בהפגנתיות והולכת למחשב.
(חשוב לציין שבדרך כלל ביום שאחרי אני מגיעה הביתה ומתחילה קצת
לנקות, לטאטא, לשטוף כלים, לקפל קצת כביסה, וכשהחבר מגיע אותן
שאלות מגיעות יחד איתו.)
אחרי שהוא התייאש מלצעוק ולגעור בי ואולי לנסות לשנות בי משהו,
תורי מגיע. בעודו אוחז במטאטא אני מתחילה, וכמובן במשפט הקבוע
שלי: "אל תשאל מה היה היום בעבודה..." ואז חצי שעה אני לא
סותמת את הפה... גם אם אני צריכה לרדוף אחריו לחדר השני (הבחור
יסודי).
וזה נגמר בכך שהוא מתעצבן עליי שאני מדברת יותר מדי ואני כרגיל
נעלבת שלא אכפת לו ממני.
שכחתי לציין שמהרגע ששנינו באותו בית נושא השיחה המרכזי הוא
החתולים שלנו.
כמו הורים גאים אנו מתארים לשני מה הם עשו בבוקר, לפני שנייה
וכמה אנחנו אוהבים אותם.
ואז שוב מחשב, טלוויזיה, אוכל, מקלחת, ויאללה לישון.
וככה כל יום!!!
הנושא השלישי שמעסיק אותנו - כסף.
(ראשון חתולים שני נקיון שלישי כסף)
לנו אין אותו. דבר שהופך את החיים לקשים.
אנחנו מנסים להבין איך אנחנו מרוויחים משכורת סבירה אבל עדיין
לא מצליחים לצאת מהמינוס הענקי שלנו, ובכלל לגמור את החודש.
מקטרים שעה, מנסים לחשב איפה לצמצם (ותאמינו לי שאי אפשר לצמצם
יותר ממה שעכשיו) ונשארים מתוסכלים מהמחשבה שאין פיתרון!
אז זאת פחות או יותר, אנשים, שגרת החיים שלי.
(ואם יש מישהו שחושב שיש לו חיים יותר משעממים משלי שירים
יד!)

אז לסיום - מסקנתי היחידה היא ששגרה זה דבר רע שמאמלל אנשים
פשוטים כמוני והכל מתחיל ונגמר בכסף.
(אם יש מישהו שרוצה לשדוד איתי בנק מוזמן לפנות אלי למייל...)

אנשים,
שיהיה לכם אחלה חיים...