יוסף ברנשטין / עת לחזור |
הקור מתכרבל בי
מחפש לעצמו קצת חום
נוקש בשיני רועד באברי.
בחוץ חשרת עבים
גג מעלי
בעודי צועד אל המחר.
ברגלי מודד רחוב צונן
ומחשבותי מד חום
מדלג על שלוליות
כמו רוח מעל תהום.
בדימדומי הבוקר
ראיתי שמש בלידתה
עולה בצבעי נחושת בין גלבוע לתבור
רוח לחשה לי
עת לחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|