בלילות אני עוד חושב עליה...
היא אתי עדיין במחשבות אפילו אם לא בגוף...
היא מתה לפני שהספקתי להגיד לה: אני אוהב אותך.
היא מתה בלי להגיד דבר בלי לשנות מבט בלי לשנות תנועה...
נפלה לתוך ידי הקפואה...
שערה עוד מתנפנף ברוח, חיוכה עוד על פניה...
בזריקה אחת, בטעות אחת אבדו חיים שלמים.
חיים שלא הספיקו להתחיל...
במבטה הקפוא היא נכנסה לאדמה, חיוך על פניה השלווים.
פנים שלא ידעו שלווה ואפילו עכשיו במותה נראו כמנחמים...
מוקדש לך מורן שיר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.