דמעה מלוחה שצורבת את הלחי,
גם היא בוכה.
רוצה שישוב מתוך הערפל,
שיפיג את הדממה ויימחק את הצל.
בתוך השקט האין סופי
מתרוצצות מחשבות שמרעישות לי במוח.
מנסה לענג את גופי.
אין כבר לאן לברוח.
שבילים של דם מתפתלים
בין שבילי הסוכר.
המתיקות נמסה, האוויר מנוכר,
המקום שהיה לו בו פעם
אינו עוד מקום מוכר.
מנסה לברוח,
לא לחשוב על זה יותר.
לו היה לי הכוח,
הייתי מפסיקה לוותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.