בלי רגשי חרטה בליבי הקטן
עמדתי בשער נסעתי לכאן
הכבישים לחשו לי בשורות עצובות
התפוגגה התמימות בך
תתחילי לחיות
מעשים רוחשים במילים לי זרות
ועיניים נוגות בשפתיים קרות
משפטים לא ברורים
רחשים של חיבה
רומזים לי - קוראים לי
הוא בא.
כשלבי הקטן שוב ברח את הים
המלא בדמעות ורגשות אשם
בחדרו הנעול המפתח ברח
ולבי אז משם
לא הלך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.