איוושת שינויי הנפש צורמות לך
חזיונות סטיית מטמוני הרגש צורבות את אישונייך
רקבונה של התמימות מרה לך
צחנת ההתבגרות הצרה את משאבת החיים

מתעטה בדמעות של רגשה
סימני שאלה הולמות בכאב
משתברות על מזח מוסר.
טלי חרדות מלחלחים
את אמידות יופייך במבחן אישיות אנושי.

יקומך הפנימי איבד את השקט,
השלווה הלכה לעולמה,
הרהורי יראים איישו את מקומם של אלו הנופלים.

גופך מבושם ניחוחות עצבות,
צל דמותך עטה ארומת מליחות.
שאלת הקיום משתקת את עינוגייך הרדודים
תהיות העומק רוקנו את תרמיל דמעותייך
הזועק בשיממונו.