|
מי היא בעצם המוזה ההיא
שתוקפת אותי כל שני וחמישי
מדוע מגיעה רק כשעצוב לי ולבד
ואומנם הולכת איתי מלווה יד ביד
דרך מחשבות לפני השינה שמופיעות
ובמוחי היא מטרידה ומנפצת חלומות
אך בגדולה מעודדת ונושקת לתיקוות
ועייני הסומות שוב לא רואות דבר
לחושך עדיין לא התרגלו הן כבר
לעולם הפחד לא משתלט בתוכי
כשהמוזה פורצת בגלים על דפי
מאירה את מפותלות שביליי דרכי
וכשקר ונוקשה היא אותי מחממת
ואת נשמתי הכלואה משחררת
כמו אוויר אחרון לנשימה עלומה
ועל הלחי נוזלת דמעה קטנטנה
שמסמלת בעצב על האשר ובא
המילים התנדפו ולא ישובו בחזרה
שוב מנורה נשרפה הפכה חדר לשחור
אך העיניים בו פתוחות לרווחה
סורקות מסביב את הצללים בחשיכה
רעיון נטוש מתחיל להתגבש בחזרה
מדוע מופיעה המוזה רק כשאני עצובה?
זה לא נכון! עכשיו את סתם עייפה
אז מי היא בעצם המוזה ההיא
שתוקפת אותי כל שני וחמישי |
|
|
היה לי סלוגן
קטן וירוק, היום
יש לי סלוגן עם
הרבה, הרבה רוק,
מחר יהיה לי
סלוגן של
שמו...
למה צריך
סלוגנים? אנחנו
מוכרים משהו? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.