|
כשכול העולם
יוצא מדלתה
ותפוחי תשוקותיה
נושרים מן העץ
באין איש ללקטם
ולבה ריק כטוף
עזוב ידי נגן המלטפות
היא מצטנפת בתוך קרומה
מתעטפת בהגנותיה
מצופפת מחשבות
מצטחקקת צחוק מבין
שוקעת
בתרדמת עילפון |
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.