אור-טל צור / כשהאושר בורח |
אך תמיד נראתה כה חיוורת.
האהבה שהייתה לה התנדפה
והיא נשארה לבדה,
בודדה.
בזמן השלכת ובאמצע הקור
לא היה לה אל מי לחזור.
גם בימי הקיץ החמים
דבר לא נותר תמים.
הזמנים היפים, לבלובים ופריחות
התגלו רק כצפיות לכריות.
עיניה לחות,
הדמעות זורמות...
מה שנותר הוא לקוות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|