לרוב, אין לי מילים כדי לספר לך
וכשיש לי מילים, אף פעם אין לי אומץ.
אז איך תוכל לדעת שאני, בגללך,
מרחפת באוויר ולבי מתרוצץ?
מספיק לי במבט, העיקר שהוא שלך
כדי שחיוך מטופש יתפשט על שפתיי.
מעולם לא דמיינתי שאת שאני צריכה
אמצא ויהיה לי בחיי.

לרוב אין לי דרכים להגיע אליך
וכשישנן דרכים, עצלות אוחזת בי.
אז איך אגיע עד לפתח ביתך
כדי לחוש אותך, בקרבי?
דרכינו מצטלבות, אהובי היקר,
לרגעים אחדים, כשהאל מתיר.
וכשהן נפרדות, נוצרת בלבי
את הריח שלך, הנישא באויר.

לרוב אני משתוקקת שתהיה לצדי
וכשאתה לצדי, נתקפת בהלה.
איך יתכן שאתה תהיה גם אמיתי
וגם התממשות של משאלה?
מחשבות וכמיהות, לרוב הרוב עלייך
כל-כך מאחלת שגם אתה מרגיש...
כי שמעתי שאומרים, כשהזהירוני מפנייך,
שהיית תמיד ולעולם תהיה אדיש.

אז לרוב אני שותקת, שתיקה של פשרה,
מעדיפה אותך לצדי בלי שתדע את האמת.
יודעת שנועדנו, מקווה שגם אתה
חולם את החלום שאני חולמת.