|
בדימעה נואשת
בצרחה חירשת
מלפפת בדממות
את הכאב החנוק מבכיות
היא צעקה בדממה
היא בכתה משינה
בכתה בלי דמעות
עיוות של קולות
הפנים עגומות
פחד שקט
והכאב שולט
אין ברירה רק שתיקה
עוד מילה חקוקה
מדממת, היא סופגת
מכבסת כתמים
היא שותקת, זה בטוח...
עד לסוף החיים... |
|
|
ניסיתי קרמבו
ורוד. האמת, לא
משהו.
אולי אני צריכה
לעבור
לאפרוחים
ורודים?
בלונדה בהלם
פוזלת לכיוון
אחיה, אפרוח
ורוד, במבט
מעורר חשד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.