כשאני מנסה לסכם לעצמי את התקופה האחרונה, שנה וחצי אחורה,
אני מבינה שעברתי הרבה...
סערות מתישות לפעמים,
רציתי לישון, לישון ולא להתעורר...
אני מבינה שלא הייתי מאושרת,
שלא הייתי אני...
כשאני מנסה לסכם את התקופה ההיא,
נלחמתי סתם, בקירות,
לא השגתי כלום, מלבד דמעות...
כל כך רציתי להיות נאהבת,
עד כדי כך שעשיתי הכל...
הכל למען אחרים שפגעו בי...
כשאני מנסה לסכם לעצמי, אני יודעת,
אז לא הייתי מאושרת,
אבל הכל עובר, גם זה עבר,
ואז מסכמת כמה חודשים אחרונים,
מבינה שאני סוף סוף אני,
מבינה שלזה הייתי זקוקה,
לשקט שלי, לאהבה,
מסכמת כמה חודשים אחרונים,
הכל קרה כל כך מהר,
שינה אותי, החזיר לי את עצמי,
נתן לי אותך...
נתן שקט, נתן תקווה,
והסערות שהיו אז... נשארו זכרונות...
זכרונות נשכחים...

אוהבת אותך, רציתי שתדע,
אז, לא הייתי מאושרת,
היום, אתך, אני שונה...
אני אני...