And then she'd say: "
"It's ok, I got lost on the way
but I'm a supergirl
and supergirls don't cry"
And then she'd say:
"It's alright, I got home
late last night
but I'm a supergirl
and supergirls just fly"."
"שיר יפה"
הרמתי את הראש וניגבתי את הדמעות
"תראי" הוא אמר, התכופף והושיט יד אל הדמעות שקפאו על השלג,
"את יוצרת קרח."
"גם זה משהו."
הוא התיישב מולי על השלג, "למה את פה?"
"סתם"
"למה את פה?"
"כי אני רוצה להיות לבד"
"למה את פה? הוא הגביה את קולו
"כי אין לי איפה אחר להיות"
"למה את פה?!" הוא הביט לי עמוק בתוך העיניים וידע...
"כי כואב לי" אמרתי בשקט
"אני יודע"
"כמוך רבים וגם להם לא אכפת"
"איך את יודעת שלא אכפת לי?"
"חוץ מהעובדה שפגשתי אותך לפני 2 דקות, אז... העובדה שפגשתי
אותך לפני 2 דקות."
הוא צחק, "יש בזה משהו"
שתקתי.
"את יודעת מה, בואי נתחיל מההתחלה, אני גון אני בן 21 ואני גר
באשדוד בדירה עם ידידה שלי."
"רומי, אני מרחובות ואני בת 16 וחצי"
"יפה, ועם מי את פה רומי?"
"בתכנון זאת הייתה אמורה להיות רק אני אבל בכרגע חברה שלי וחבר
שלה איתי פה."
"חבל שאת קטנה מידי"
"חבל שאני הרבה דברים"
"את יודעת מה, תני לי את המספר שלך ואני כבר אתקשר"
"ומה עם הגיל?"
"זה לא הגיל..."
"זה התרגילון" חייכתי
"יש לך חיוך יפה" הוא אמר והוציא את הפלאפון שלו, לקח את המספר
שלי וקם.
"היה נעים.... רומי"
"גם לי"
הוא הלך ואני נשארתי מחובקת בתוך עצמי על השלג, שוב בוכה
ומדקלמת בלחש את השיר שתמיד נתן לי כוח.


"רומי בואי, רומי" היא ניערה אותי
"יובל תעזבי אותי" התהפכתי לצד השני של המיטה
"רומי, מישהו מחפש אותך"
"אז תגידי לו שאני בדיכאון ואם אין לו תרופות נגד ה שיחזור
שבוע הבא" זרקתי עליה כרית.
"הוא אמר לי למסור לך ש....  .supergirls just fly"
"ממש מתוחכם" קמתי ממיטת המים של בית המלון, לבשתי חולצה גדולה
של מחזור נ"ח שסיימתי לפני שנתיים והלכתי למיני סלון שהיה
בכניסה של החדר שאני יובל ודור שכרנו.
"תמיד חשבתי שהשמועה שבנות נראות הכי טוב כשהן קמות בבוקר לא
נכונה, רק שתדעי שבשניה הזאת ממש הרסת את כל התאוריה".
חייכתי אליו
"רוצים קפה?" יובל צעקה מהמטבח
"לא תודה" הוא אמר
"תביאי לי שוקו" ביקשתי ממנה, "אז מה אתה עושה פה?"
"חשבתי את יודעת..."
"זה לא צריך להיות כזה קשה"
"שלא הייתי בסדר איתך"
"למה?"
"כי שיקרתי לך"
"שיקרת לי? טוב לדעת"
"לא התכוונתי להתקשר אבל אז ישבתי בלילה וחשבתי עליך"
"שוב לחשוב הא"
הוא התעלם ממה שאמרתי והמשיך: "ושתביני זה לא קורה הרבה, אני
מתכוון שאני חושב ככה על מישהי מסוימת, הרגשתי שאני חייב לפגוש
אותך שוב וזה למה אני פה עכשיו"
"נחמד"
"זה הדבר הכי טוב שיש לך להגיד?" הוא צחקק במן ייאוש מסוים
ממני
"את האמת לא, פשוט אני צריכה את השוקו של הבוקר" אמרתי והרמתי
את הספל שיובל הניחה על השולחן
"אז מה יש לך להגיד אחרי השוקו?"
"אני שמחה שבאת"
"גם אני"
"אתמול חשבתי שאחרי שאמרת שאני קטנה מידי אני לא אראה אותך שוב
יותר וזה דיי ביאס אותי אבל עכשיו כשאני רואה שטעיתי הכל טוב"
"אז מה את אומרת על להתלבש ולצאת להסתובב קצת, אחרי הכל לא כל
יום רואים את ירושלים בשלג."
לבשתי מכנס, סריג ומעל מעיל פרווה לבן, נעלתי מגפיים שמתי
כפפות לבנות ויצאנו.
במן אירוניה מסוימת בשניה שנכנסנו למכונית שלו והוא הדליק את
הרדיו התנגן לנו ברקע supergirl.
נסענו לעיר העתיקה, ירדנו והסתובבנו בין הרחובות העתיקים
היפים.
התיישבנו בכיכר הגדולה על ספסל מכוסה שלג.
"יפה בלבן" הוא לחש לי, "לא חשבתי אף פעם שיכול לקרות לי דבר
כזה"
"איזה דבר?"
"אני אפגוש מישהי כמוך ופשוט אתאהב בה"
"מבט ראשון"
"ועוד לפני" הוא רכן אלי ונישק...
And then she say
That nothing can go wrong
"when you are in love what can be wrong?"


חייכתי אליו, הוא חייך בחזרה וקם מחזיק לי את היד וככה המשכנו
ללכת בשקט בין הבתים העתיקים של העיר הישנה.
And then she laugh
The night time into day
Pushing her fear
Further alone


"אני רוצה שתבואי איתי" הוא אמר והתיישב מולי בשולחן בית הקפה
"לאן?"
"אני עוד לא יודע"
"אני לא יכולה ככה סתם ללכת"
"למה לא?"
"אמממ... ההורים שלי יתחרפנו"
"אז תעלמי לכמה זמן, שום אסון לא יקרה, כשתחזרי תגידי שחטפו
אותך חייזרים או משהו"
צחקתי, "אז לאן?"
"רוצה אילת?"
"מתאים לי אילת"
"אז הוחלט, תארגני את התיק שלך ותפגשי אותי עוד שעתיים בלובי
של המלון" הוא קם, "אה ותביאי משהו לאכול כי עכשיו לא יצא"
"בטח"
הוא נתן לי נשיקה על השפתיים והלך.
עליתי לחדר לקחתי את הדברים שלי וירדתי ללובי, דור ויובל שכבו
בחדר שלהם וראו סרט ובכלל לא שמו לב שחזרתי ויצאתי בשנית.
השארתי ליובל פתק שהכל בסדר ושאני עוד אחזור, אחרי זה היא
סיפרה לי שכשהיא קראה את זה היא בכתה, אולי היא הרגישה מה הולך
לקרות.


הוא הרים את התיק שהיה מונח על הרצפה לידי, "את באה?"
"כן" חייכתי אליו.
נכנסנו למכונית שלו ופשוט נסענו עד אילת, זה היה כל כך כייף,
שרנו צחקנו דיברנו ואפילו עצרנו פעם אחת וישנו כמה שעות.
כשהגענו ירדנו לים, אחר כך פשוט ישבנו שם אחד מול השניה על
החול חודרים מתחת לכל שכבות ההגנה הפנימיים רק במבט.
"זה מוזר מידי" הרכנתי את הראש
"הוא התקרב וחיבק אותי, "אני יודע"
"אז מה יהיה"
"אני באמת לא יודע"
"גון צדקת בהתחלה"
"במה?"
"בכל הקטע שאני קטנה מידי"
"הכל בראש רומי, אם תרצי להיות קטנה תהיי קטנה אבל לפי מה שאני
רואה את הרבה יותר בוגרת מהרבה בנות שאני מכיר בגיל שלך"
"אז אתה לא רואה טוב"
"רומי, עזבי את זה עכשיו, עכשיו אנחנו פה באילת, ביחד, תהני
מזה" הוא קם והושיט לי את היד, "בואי הולכים לשחות."
נעמדנו שם באמצע החוף, הוא התחיל להוריד את הבגדים שלו
הרגשתי מוזר כי אף פעם לא עשיתי דבר כזה קודם אבל הרגשתי בטוחה
איתו והיה לי טוב ככה אז הורדתי גם ונכנסנו למים ועמדנו ככה
ערומים ומחובקים.
הוא חייך אלי ונתן לי נשיקה על המצח, "יפה גם בשחור."
And then she shut down the line
Tell ms she got no more time
Cause she is a supergirl
And supergirls don't cry


לבשתי חזרה את הבגדים, החוף היה נטוש מהרגע שהגענו היה שקט
לחלוטין רק הנשימות של גון שנרדם על החול.
התחיל לרדת חושך.
נשכבתי לידו, "אני רוצה לחזור" לחשתי לו
"אז נחזור" הוא התקרב אלי וחיבק אותי מאחורה ונישק לי את
העורף.
ומשם... משם הכל הפך להיות מעיין קסום, אולי כמו שתמיד חלמתי
שזה יהיה.
הוא פשט ממני בעדינות את החולצה וירד לאט לאט ופתח את מכנס
הג'ינס ואז הוא התפשט וחייך אלי, "you are my supergirl"
הוא אמר.
ואני האמנתי לו כי אהבתי את התחושה,
וכשהוא כבר היה בתוכי חשבתי כמה זה היה מושלם להיות ככה עם
מישהו שפגשת פתאום וכל החרא שהרגשת קודם לא מורגש לידו.
הרגשתי שלמה איתו.
התגלגלנו על החול מחובקים, הוא עזב אותי ונשכב על הגב נושם
עמוק, נשכבתי לידו מחבקת אותו וככה נרדמנו.


האור החזק של השמש הפריע לי, פקחתי עיניים.
"בוקר טוב" חייכתי אליו בישנוניות
ואז מהר התיישבתי, הוא היה לבוש, ביד אחת הוא החזיק את התיק
שלו וביד השניה את מפתחות המכונית.
"לאן אתה נוסע?"
"חזרה לאשדוד"
"אוקי, אז שניה אני אתלבש"
"את לא באה איתי"
"מה??" הרגשתי את הדמעות עולות לי בעיניים
"אמרתי לך בהתחלה שאת קטנה מידי בשבילי ואת לא הקשבת"
שתקתי, טמנתי את הראש בין הידיים על הברכיים ובכיתי
"supergirls don't cry" הוא מלמל, התכופף, נשק לי על הראש
והלך.
And then she scream in my face
Tell me to leave, leave this place
Cause she is a supergirl
And supergirls just fly.


ישבתי שם שעות, ערומה, בוכה ולא מרימה אפילו לשניה את הראש.
"ילדה מה קרה לך?" שמעתי קול מעלי
הרמתי את המבט ופגשתי זוג עיניים ירוקות כחלק מפרצוף
יפיפה-תמים של נער בגילי או אולי יותר.
"הוא הלך" אמרתי בשקט
"מי הלך?" הוא נשמע מבוהל משהו
"גון"
"לאח שלי קוראים גון, הוא שלח אותי לאסוף אחת שקוראים לה רומי
ולהגיד לה שהוא מצטער שככה התגלגלו הדברים"
"רומי" הושטתי לו יד ולחצתי את שלו.
"fuck, אני לא מאמין" הוא בעט בחול בעצבים, "הוא עשה את זה
שוב"
"מה עשה שוב?"
"לפני חודש, הארוסה שלו זרקה אותו, שבוע שעבר הוא שלח אותי
לאסוף בחורה בת 20 שהוא השאיר בניצנים, חשבתי שסתם היה לו איתה
קטע מסריח אבל לא חשבתי שהוא ירד לדבר כל כך שפל, בת כמה את?"
"16 וחצי"
"אוי באמת..."
"יש לך שם?," שאלתי וקמתי לובשת את הבגדים שהיו מונחים לידי.
"דין, ורק שתדעי שכל מה שהוא אמר לך הוא באמת התכוון או לפחות
ככה הוא טוען פשוט מההתחלה הוא לא היה צריך להתעסק עם מישהי
שקטנה ממנו ככה..."
"לא אכפת לי" קטעתי אותו, "בן כמה אתה?" ניגבתי את הדמעות
"שבע-עשרה" הוא הסתובב אלי לא מבין
"לא אכפת לי מאח שלך דין, הוא היה תרוץ עלוב לברוח מהחיים שלי,
הרגשתי אליו משהו וגם הוא אלי אבל זה כנראה רק היה הצורך שנשטף
עם הדמעות."
עלו לו דמעות בעיניים, אחר כך הוא אמר שהוא פשוט כעס מידי.
"superboys don't cry"
הוא צחק
"אח שלך אמר משהו דומה כשהוא הלך"
"זה השיר שאני הכי אוהב"
"גם אני"
"תחליפי" הוא לקח את התיק שלי שהיה מונח על החוף, "בואי נלך
מכאן יש בית קפה טוב במרכז אם בא לך איזה שוקו על הערב..."
"מתאים לי"
"גם את לי"
"נראה לי שגם זה ילך"
Yeah she is a supergirl, my supergirl
And supergirls just smile.